אמא בארגז חול

אמא בארגז חול

יום שלישי, 2 בפברואר 2016

אל תפחדו לצעוק! מקסימום תעירו את השכנים.

מפגש השראה, שהזכיר לי, שכדאי לפעמים לצעוק.

כולנו גדלנו על הקלישאה שמשאלות לא מגלים, כשנופל ריס, כשמכבים נרות על העוגה. שנים של נרות שכובו, של ריסים שהתעופפו, אינספור משאלות שוגרו לאוויר, חלקן התגשמו וחלקן עדיין עפות להן אי שם באוויר.                                                                                                                               
משאלת יומהולדת בלב
צילום : אבא
בשבוע שעבר פגשתי את יובל אברמוביץ' בהרצאה שלו "הרשימה" ואחד הדברים מיני רבים, שהאירו את עיני היו, שחלומות צועקים בקול ובטח לא לוחשים בלב לעצמנו. חשבתי על האמירה הזו במשך השבוע. ניסיתי להבין מאיפה מגיעה המסורת הזו, המנהג הנפוץ הזה מגיע אלינו מהאמונה הפגאנית העתיקה, לפיה העשן העולה מכיבוי הנרות – או הריס המתעופף ברוח – יישאו את המשאלה שלנו השמימה, עוד מאמינים כי אם המבקש יגלה את משאלתו, המשאלה לא תתגשם לעולם. כמו רבים אחרים, גם אני גדלתי על האמונה הזו וכך גם התחלתי לגדל את ילדותי. היום כששאלתי את תמר, מה המשאלה שלה, התקשתה לענות לי ואז השיבה "דג זהב", מבלי משים ביקשה גם כלב וחתול והרי היא מפחדת מכלבים. כשהתחלתי להתעניין בבקשותיה, לרגע נבהלה ושאלה אותי אם זה באמת? חשבתי לעצמי, שכבר בגיל 3 וחצי היא מבינה שמשאלות לא מתגשמות בכזו קלות.

הפחד מלחלום

איך אני מתייחסת למשאלות/חלומות שלי? שמתי לב, שחלומות רבים אני ממשיכה לחלום בעיניים עצומות, מפחדת שאם אפקח את עיניי, החלום יעלם. אבל הפחד הוא בעצם, לא שהוא יעלם אלא שהוא פשוט יוכל להתגשם. רבים מחלומותינו נשארים בגדר חלום בגלל שלל תירוצים, כאלו ואחרים. אצלי זה בעיקר הפחד מכשלון, הפחד ממה תגיד הסביבה, כשתגלה על מה אני חולמת ואולי בעיקר הפחד, שהחלום כבר לא יהיה חלום.
בהרצאה הזו או יותר נכון לקרוא לה מפגש השראה, פגשתי אדם שחולם בגדול, אלא שהוא לא רק חולם, הוא עושה הכל כדי להגשים את חלומותיו. נכון, יהיו מי מכם שיגידו שדרוש אופי מסויים ותכונות שאין לכולנו, אבל הרי לכולנו יש חלומות, כולנו רוצים שיקרה לנו משהו טוב. בגילי כבר הבנתי שהדברים הטובים לא דופקים לנו בדלת ומבקשים רשות להיכנס. אנחנו נדרשים לעבוד עבורם. כן לעבוד בהגשמת החלומות שלנו. אז שוב, נשמע באופק התירוץ של זמן וכסף, אבל בואו לרגע, נהיה כנים. זמן וכסף תמיד אפשר למצוא. לא על העצים, אבל אם נלמד לנהל את המשאבים החיונים האלה כמו שצריך, בטח שנצליח. כשאנחנו באמת רוצים שמשהו יקרה, עלינו לגרום לו לקרות.

עשה ואל תעשה 

אז תודה למפגש ההשראה הזה, שהאיר לי נקודות חשובות ומשמעותיות. למי שלא יזכה ללכת להרצאה, להלן הפרשנות שלי לדבריו של יובל.

מוגש כשירות לציבור :
  • תשאלו את עצמכם, מה החלום שלי ?
  • הגדירו לעצמכם רשימה ברורה של 10 דברים, כשהיעד להגשמה יהיה שנתיים מהיום.
  • שתפו אנשים סביבכם בחלומות שלכם, תתפלאו כמה יכולים לעזור לכם להגשימו.
  • אל תפחדו להגיד כן ! לכל דבר. במקרה הגרוע תוכלו להתחרט.
  • תזכרו שברגע שטוב לכם, טוב לסובבים אתכם.
  • ביומהולדת, בקשו משאלה בקול! למדו גם את ילדכם לעשות זאת.
  • תזכרו שימי המחר מוגבלים, אל תחכו לפנסיה.
  • הרחיקו מסביבתכם , אנשים רעילים, כאלה שלא רוצים בטובתכם.
  • זכרו, שאין נכשלתי או הצלחתי יש שיחקתי.
  • תצעקו את החלומות שלכם, מישהו ישמע אתכם.

ועכשיו למשימה שלי ושלכם. הגדירו לעצמכם יעד אחד, משימה אחת שאתם רוצים להשיג בחודש הקרוב. אל תשמרו את החלום לעצמכם, שתפו אותי ואת האחרים בחלום שלכם, בטוחה שנוכל לעזור.

החלום שלי לחודש הקרוב, בטוחה שתוכלו לעזור הוא : (תופים, חצוצרות וצעקה גדולה) 
להרחיב את מעגל הקוראים של הבלוג. אשמח לשמוע רעיונות, הצעות, שיתופי פעולה ועוד. מחכה לרעיונות שלכם. 

אל תפחדו להגשים את חלומותיכם! 

6 תגובות:

  1. מקסים, תודה על ההשראה - בהחלט מפנימה ( יותר נכון מחצינה אותה חחחח)

    השבמחק
  2. אני קוראת בשקיקה כל מילה כתובה ואת כאילו חשה את מה שבליבי וכותבת על כך.
    פשוט מדהים.
    תודה לך .💛💙

    השבמחק
    תשובות
    1. כנראה שאני מרגישה אותך גם מרחוק

      מחק
  3. איזה פוסט נהדר! מיד משתפת על הקיר של חברה שחוגג יום הולדת...

    השבמחק

אהבתם