אמא בארגז חול

אמא בארגז חול

יום שני, 26 בספטמבר 2016

אהבה שלנו כהורים אינה תלויה בדבר. האמנם?



עד כמה אהבה יכולה להיות אהבה ללא תנאים? את מי בעצם אנחנו מעזים לאהוב אהבה כזו? תחשבו רגע. בטוחה שרובכם עניתם שאהבה ללא תנאים היא אהבה לילדים שלנו. האמנם? יהיו ביניכם שיגידו איך היא מעיזה לפקפק בזה ואולי יהיה מישהו אחד שיסכים איתי, יסכים לפחות להתבונן בשאלה הזו בעיניים ביקורתיות יותר. 

אני בטוחה שלי כמו לכם, קשה יותר להתבונן באהבתנו התלויה בדבר בילדנו ולכן אני מזמינה אתכם לפגוש את הילד שבכם. אני פגשתי אותה היום, לא נהנתי כל-כך לראות אותה. האמת היא היתה נראית לי אבודה קצת, הלוואי והייתי יכולה להציל אותה, אבל אין בי את החמלה הנדרשת לכך. לא כרגע. ניסיתי לשאול אותה אם היא מרגישה אהובה, אהבה כזו שלא תלויה בדבר, אהבה כזו שלא משנה מה תעשה ימשיכו לאהוב אותה תמיד, רק על מי שהיא. היא לא ענתה, רק הסתכלה בי בעיניים החומות והלחיים האדומות שלה במבט אובד.

אין לי תשובות לתת לכם, אבל יש לי הרבה שאלות. האם תמשיכו להיות אהובים ללא תנאי אם תשברו את הכלים? האם ימשיכו לאהוב אתכם גם אם עשיתם משהו רע. ממש רע. האם ימשיכו להסתכל בכם בעיניים מכילות ואוהבות גם אם פרצתם גבולות ואפילו טאבו אסור. התשובה שכולנו רוצים לענות היא 'כן' אהבה של הורים אינה תלויה בדבר, אבל אולי בכל זאת תתבוננו שוב. בכם. בילד שבכם. ואז שקצת תרפו תסתכלו על הילד שלכם.


תוצאת תמונה עבור ‪child inside us‬‏


אני תמיד אומרת לבנותיי שלא משנה מה הן תעשנה אני אוהב אותן עד בלי די. זה נכון אני באמת אוהבת אותן עד בלי די, אבל ללא תנאים? אני מצפה מהן להרבה דברים. האם האהבה שלי תלויה בכך? כואב לי בגוף אפילו לחשוב אחרת. חשבתם פעם למה ילד מרגיש שלא אוהבים אותו כשכועסים עליו? למה הוא מרגיש לבד כשהוא איכזב אותנו? למה אנחנו, שנשבענו לאהוב אותו תמיד ללא תנאי לא מצליחים להעביר לו את התחושה הזו.


היום הבנתי שכדי שאני אצליח במשימת חיי עליי להציל את הילדה ההיא שפגשתי. זו היתה רק התחלה, אבל יש לי הרגשה שיצאתי למסע.
















אין תגובות:

פרסום תגובה

אהבתם