אמא בארגז חול

אמא בארגז חול

יום שלישי, 31 במאי 2016

איה, אאוץ' ואווה - הגרסה המלאה

אני חושבת שכתבתי על הנושא הזה את מרבית הפוסטים שלי, בכל זאת הבלוג שלי גם מתהדר בשם הזה.
תחשבו על זה, מילה בת שתי הברות שמכילה בתוכה את כל העולם. ואפילו קצת יותר. כשהתינוק שלך נולד אומרים לך : "מזל טוב את אמא!"  אבל מתי באמת הרגשת כך. מה נתן לזה את התוקף הכי חשוב בעינייך?
אני יודעת שהתשובות כאן חלוקות. יהיו כאלו שיענו, כשהמקל הראה שני פסים ובישר על ההריון, אחרות יגידו שבבעיטה הראשונה או בבדיקה לגילוי המין, או בכלל רק בלידה. ההכרה וההבנה שאת אם, יכולה להגיע גם כמה חודשים אחרי שהפכת להיות כזו וגם זה בסדר, למרות שאולי הרגשת שמשהו אצלך לא רגיל. וכן יש גם כאלה כשרק שהילד קורא להן "אמא" האסימון שמדברים אליהן, נופל. ונכון שיש הרבה מה לכתוב על המעבר לאמהות (כתבתי על זה עבודת גמר). 
אבל ברשותכם  אני רוצה להתייחס דווקא לרגע הזה בו כל מהות האמהות שלנו מתרכזת. אותו הרגע בו הפעוט מישיר את עיניו לעינינו, מסתכל עלינו היטב, כי יודע הוא, שבעוד שניה, ימיס את ליבנו ואם לא היינו שבויות בקסמו עד כה, אין בכלל ספק שזה עומד לקרות עכשיו.
הרגע הזה שהוא מצליח להוציא מפיו הקטן את המילה "אמא".
לא אהיה קטנונית וללא ספק, אקבל גם הבהרות של  "מ-א" / "אמה" / אמההה
ועכשיו אחרי שהייתי כללית מידי. אספר לכם את האבולוציה של התפתחותי כאם. מזל שתמר העניקה לי כבר את התואר הזה, כי אני מודה שאם נעמה היתה הראשונה לתת לי אותו, זה היה גורם לי לבלבול. עדיין לא ירדתם לסוף דעתי, נכון? אז אסביר לכם את כל העניין. בהתחלה היתה קוראת לי "אבא", לא היא לא היתה מתכוונת אליו ותאמינו לי, בדקנו את זה אינספור פעמים. אני הייתי "א-בא" ואחרי כמה חודשים של עבודה אינסופית זכיתי להכרה של ההברה השניה "מָא" , אולי זה נשמע לכם מתפשר, אבל קיבלתי את זה באהבה רבה, עם הגיל זה הלך והשתפר ובמקרים רבים היא ממש קראה לי "אמא" עד שיום אחד, ללא הכנה מוקדמת, ללא אזהרה או הכוונה, נעמה קראה לי "איה" (בהעדר ח' זה המצב). בהתחלה כיאה לאמא פולניה (באופי) הייתי בטוחה שקיבלה מכה וכואב לה ועכשיו היא מתלבטת למי לקרוא לאיה לאאוץ' או לאווה. אבל לא, במהרה התבדיתי והבנתי ששוב מדברים אליי. "איה בוא" לא השאיר מקום לספק.


התהליך האבולוציוני
איור : שחר צפון


תרשו לי להיות לרגע רגשנית, ברגע הראשון זה מצחיק גם אותי, אחר-כך זה מצחיק רק את המשפחה והחברים ובסוף, בסוף זה אפילו קצת מעליב. אחרי כל מה שעברנו יחד ואת קוראת לי בשם הרשמי שלי? אפילו לא חיה'לה? שיהיה לכם ברור, הילדה חכמה. היא יודעת טוב מאוד מה זה עושה לי.
ושוב כמו בכל יום בתקופה האחרונה, כשהשם הזה יוצא מפיה, אני מקפלת את הזנב בין הרגליים והולכת שבי אחריה.


האיורים המקסימים והנהדרים בפוסט הזה, הם התחלה של יצירת חלום משותף שלי לעבוד עם שחר צפון- מאיירת צעירה ומבטיחה. שחר רק בת 19 ואני יודעת ללא צל של ספק שזו רק ההתחלה. 
תוכלו לפגוש את שחר בפייסבוק Shachar Tsafon

7 תגובות:

  1. בתי בכורתי קראה לי אנה כמעט עד גיל 3. עד היום אני טוענת שיש מצב שעשתה זאת בכוונה

    השבמחק
    תשובות
    1. כ"כ מבינה אותך! המבט השובב בעיניים שלה מסגיר את הכוונה.

      מחק
  2. בלוג מקסים, הנוגע כתמיד בהגיגי נפשנו ההורים, בהומור שמתובל בשפע תובנות.
    וכבונוס - היצירה הפרטית שלי משלימה את הבלוג באיוריה המקסימים.
    שאפו ענק לשתי יוצרות מוכשרות
    Haya Dar Shachar Tsafon

    השבמחק
  3. בלוג מקסים, הנוגע כתמיד בהגיגי נפשנו ההורים, בהומור שמתובל בשפע תובנות.
    וכבונוס - היצירה הפרטית שלי משלימה את הבלוג באיוריה המקסימים.
    שאפו ענק לשתי יוצרות מוכשרות
    Haya Dar Shachar Tsafon

    השבמחק
    תשובות
    1. כמו תמיד, התגובות שמחממות את הלב. תודה!

      מחק
  4. מקסים! והאיור כל כל מוסיף. (ודומה לכן!!)
    אפילו עוד יותר כיף לקרוא אותך עכשיו.

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה! ואכן המאיירת מאוד מוכשרת.

      מחק

אהבתם