יומהולדת יש רק פעם בשנה

עוד רגע וזו הפעם ה- 33 שאני חוגגת יומהולדת. חוגגת זו המילה שנבחרה לציין את המאורע הזה, מילה מחייבת בפני עצמה שהרי חגיגה פירושה :

1. קִיּוּם מסיבה לציון חג או אירוע משמח

2. מסיבה או טקס שמח

3. מאורע מלא פעילות והתרגשות; פסטיבל.

4. הִתְהוֹלְלוּת, הֲלִילָה

5 מצבים שהיית רוצה להיות לא אמא של...

השעה 5 ורבע בבוקר, קול של בכי נשמע מהחדר הסמוך, מציצה בשעון ומסרבת לקבל את השעה שנגזרה עליי לקום בה. יודעת מראש שזה קרב אבוד ושכמעט בלתי אפשרי לשכנע אותה שעדיין לילה, כשהשמש כבר הפציעה לה והציפורים מצייצות ו/או אוכלות לכולנו את הראש.

איה, אאוץ' ואווה - הגרסה המלאה

אני חושבת שכתבתי על הנושא הזה את מרבית הפוסטים שלי, בכל זאת הבלוג שלי גם מתהדר בשם הזה.

תחשבו על זה, מילה בת שתי הברות שמכילה בתוכה את כל העולם. ואפילו קצת יותר. כשהתינוק שלך נולד אומרים לך : "מזל טוב את אמא!"  אבל מתי באמת הרגשת כך. מה נתן לזה את התוקף הכי חשוב בעינייך?

יש דבר כזה? גיל שנתיים הנורא !

כהורים תמיד אומרים לנו להימנע מהשוואות בין הילדים. אז אומרים, מי מאיתנו באמת מצליח לא להשוות? אנחנו משווים מבלי לשים את תשומת ליבנו על הדבר. אנחנו משווים את עצמנו לשכן לידנו - הדשא שלו ירוק יותר. אנחנו משווים את הילדים הנפלאים שלנו, לילד הצעקני של השכן (או להפך). ואפילו, כן גם זה קורה אצל הטובים ביותר, אנחנו משווים בין הילדים עצמם. אז מה קורה אם הילד הראשון עשה הכל לפי הספר ואפילו הקדים אותו ולא השאיר לנו מקום לספק, לשאילת שאלות, להתלבטות, לצורך להתייעץ, מה קורה אם אחיו לא כזה?

7 משפטים שכולנו אומרים לילדנו

פעם היתה פרסומת כזו ששאלה אם שגרה זה רע? זוכרים אותה? גם אני לא כל-כך, היא היתה לקפה או משהו בסגנון, אבל אני כן זוכרת את השאלה הזו, שהדהדה בראשי שנים אחר כך.  למרות שאנחנו בעיצומה של החזרה לשגרה, אני רוצה, ברשותכם, להתעכב על היציאה מהשגרה, על כל הביחד הזה שהיה פה עד לפני רגע. היחד הזה הוא באמת מבורך. הוא גם מתיש ומעייף ולעיתים מוביל אותנו אל הקצה, אבל בסך הכל הוא מעניק הזדמנות ליצור חוויות משותפות, כמו שאף שגרה אחרת לא מאפשרת.