אמא בארגז חול

אמא בארגז חול

יום שני, 30 בנובמבר 2015

מסיבת גן

אני דווקא מהאמהות שאוהבות חגיגות בגן (מפתיע, נכון?) ואין לי שום התנגדות לשבת על כסאות קטנים, שגורמים לי להרגיש גדולה. או לשיר שירי חנוכה ברצף, כשבאוויר ריח שמן עמוק. בדרך-כלל המסיבות האלו נערכות בשעות אחר-הצהריים, באמצע השבוע, כשהמשפחה כבר כמעט בהרכב מלא. אבל בשתי ההזמנות שקיבלתי מצויין בפירוש  ל ל א    א ח י ם . אז רגע, מה עושים? טוב נו, שטויות נעמה ממילא קטנה, היא תשב לידי ותמחא כפיים בשמחה ואפילו תאכל את הסופגניה במקומי (הידד! חסכתי קלוריות).


מסיבה ללא אחים.
צילום: אני 

אלא, שאז הגיע לידי השיר הבא: 

למה לא להזמין אחים/ חיה שמש

רציתי שאמא שלי תבוא,
ותהיה רק איתי בחגיגה.
ואמנם היא ישבה לה ממול,
וכל הזמן הסתכלה,
רק עליי ולא על שאול.

שאול הוא אחי הקטן התינוק,
לא מזמן הפסיק לינוק.
כל הזמן בבית צורח,
וראשו עדיין קרח.

ובדיוק כשרציתי שהיא תראה,
איך שאני גבוה למעלה קופץ,
נפל לאחי הקטן המוצץ.

ואז הוא צרח כרגיל עד השמיים,
ואותי אמא כלל לא ראתה בינתיים,
אפילו שקפצתי יפה אחת ושתיים.

ובסוף עוד לי היא אמרה:
"
הריקוד שרקדת היה ממש נפלא!"
ובעצם אני יודע שעליי,
כלל לא הסתכלה.

אתם, כבר  יכולים לתאר מה עבר לי בראש, בבטן ובכל שאר המקומות שמרגישים בהם? לא יכולתי להישאר בדעתי הנחרצת להביא איתי את נעמה. אז העברתי את המסר הלאה. שלחתי את השיר לביביסיטר האהובה שלנו, כמובן שגם אותה זה לא השאיר אדישה והיא בין רגע פתרה לי את הבעיה. (זו סבתא למי שטרם הצליח לנחש).

אז מחר, יהיה לנו זמן איכות כמו שלא היה לנו כבר הרבה זמן. אבא - ילדה - אמא. רק עצם הידיעה העניקה לתמר ארשת פנים מרוצה. בתיאור הכי מדויק שלה "נה נה נה לי יש מסיבה ולך לא" כשפנתה לנעמה.

כתבתי על זמן האיכות איתם לפני כמה פוסטים. אבל לרובנו יש נטייה לשכוח או להגרר בעל כורחנו לשגרה העמוסה והדוחקת. אם נעצור לרגע קטן, קטן ממש, נראה שהשגרה מזמנת לנו פעמים רבות הזדמנויות כאלה. הזדמנויות של רגע להעניק להם רגע של בלעדיות.
בתור ילדה הייתי כמהה כל הזמן "שיראו אותי", אני חושבת שהרצון הזה להיראות באמת לא מש ממני לרגע. גם לא עכשיו. הרצון להיות בלעדית למישהו ולא רק חלק מקבוצה. אחים זו בעצם קבוצה בה אנו נמצאים כל הזמן. אז אחים זה נפלא וטוב ועוד סופרלטיבים נפלאים ואולי גם כמה פחות, אבל בשורה התחתונה כולנו רוצים להרגיש שאנחנו משהו מיוחד. האירועים הקטנים האלה של הלבד, יכולים להטעין להרבה זמן הרגשה של ילד, שרוצה שיראו אותו ויבחינו בכישוריו ובנקודות האור שלו (ברוח החג).                                                       
אז מחר, מבטיחה להסתכל רק עלייך, מבטיחה להיות רק בשבילך (לשמחתי אין בגן תצוגת תכלית של שירי חנוכה מתוזמנים במקצב ותנועה שתוכננו מראש, השנה) מבטיחה לא להוריד את עיני ממך. והכי חשוב, מבטיחה להזכיר לך שאת נפלאה. 

תמר במסיבת חנוכה לפני שנה.
צילום : אבא














2 comments:

אהבתם